קיבוץ פלך

תקציר:

אני הולך בגשם ומרגיש נפלא,
מגיע לפלך, רואה מה מותר הקיבוץ מהחמולה 
ומבין משהו על העיוורון האידאולוגי

מפת המסלול

קסם של ערב חורפי
לקראת ערב, בעלייה הארוכה מירכא לפלך, מזג האוויר יצא מאיזון והרוח התזזיתית החלה להשתולל עם העצים ולסטור להם. עננים מהירים הסתערו מקן החוף על הגליל וקרעו את האוויר הקר לרסיסי מים נפלאים שהתלבטתי אם לקרוא להם גשם ולהלביש את עצמי בביגוד מתאים. בעוד אני מתלבט ועולה דרך מרעה הבקר הירוק ועשביו הדומעים הטפטוף התחזק והרחיב בי שמחה והודיה במעין חיוך גופני. הפרות נשארו אדישות. וכשעליתי ברינה במעלה הכביש המוביל לקיבוץ, ספוג שיער ומבריק מרטיבות, חשבתי כמה אופייני זה לישראלי להיות מאושר ומרומם מכך שיורדים מים מהשמיים ולהשתעל בעליצות תוך כדי שפשוף ידיים.
קיבוץ פלך מזכיר במבט ראשון התנחלות בשומרון. הכניסה לקיבוץ נכנסת דרך שתי שורות של עצי ברוש צעירים ומובילה אל רחבת חנייה קטנה מוקפת צריפי פריקסט צבאיים לשעבר שמאחוריה פרוסים קרווני-סוכנות וְוִילות טרומיות שדשא פראי וגבוה צומח ביניהם ומסתיר בתוכו כדורי כדורגל, אופני תלת-אופן קטנים ואצטרובלים. הבתים קטנים, זהים ומובדלים זה מזה רק בתכשיטים קטנים ורבי אופי כמו פעמוני רוח, נעליים בוציות, מלונה צבעונית, כיסא נדנדה או גינה מטופחת. על דלתות הקרוואנים אני קורא "גרעין רוח", "גרעין נמרוד" ו-"גרעין באמת", שמות החורזים ביחד רמיזה אידאולוגית עדינה. בקצה הישוב ניצב ספסל מיוחד משובץ שברי קרמיקה הבנוי מבוץ ומחומרים ממוחזרים, ממנו אני משקיף אל נוף רחב ונושם המלא אוויר קריר ומנצנץ ששואף אליו הכל מהמוחרקה ועד לשלומי. רק קרעי העננים העמומים של אור אחרי שקיעה מאכלסים את הרקיע שחוצץ בין כוכבי השמים הלבנים הניבטים בבריכות הצלילות שבין העננים ובין כוכבי הקרקע הצהובים הממלאים את הנוף שמתחת כמו שדה פרחים.


החמולה המשימתית
קיבוץ פלך הוא קיבוץ מיוחד מאוד ובעל היסטוריה עשירה למדי לשנות קיומו הקצרות. כיום הקיבוץ מוגדר כ"קיבוץ מחנכים" והוא מאכלס מספר קבוצות שונות של אנשים שהמכנה המשותף המרכזי לכולם הוא הזדהותם עם תנועת ה"שומר הצעיר" ומחויבותם לחיי קבוצה שיתופיים ובניית קהילה תומכת. הקהילה עצמה אינה קיבוץ שתפני מלא כמו הקיבוצים הקלאסיים אלא "קיבוץ קבוצות"- כל "גרעין" או תת-קבוצה בקיבוץ הוא בעל אוטונומיה מלאה והשיתוף נעשה לא בין חברי הקיבוץ אלא בין הקבוצות עצמן. נשמע מסובך? לא כל כך. בסופו של דבר מדובר בקהילה של כ-60 מבוגרים ורוב ההתנהלות אינה בירוקרטית אלא על בסיס אישי וחברי כך שהכל בעצם מתנהל על פי רצון החברים וצורכי השעה.

הסרטון לא עולה? לחצו כאן לכתבת חדשות 2 על חיי קבוצה היום

אז מה באמת מותר הקהילה היהודית מהחמולה הערבית? כאן אני מבין את ההבדל המהותי שפספסתי בכפר יסיף כששיוויתי לעצמי את הקיבוץ כמאמצהּ של חברה מנוכרת להקים חמולה מלאכותית. מה שכמעט תמיד מאפיין את הקהילות הישראליות האלטרנטיביות ובמיוחד את הקהילות השיתופיות, הוא ההתארגנות למען מטרה משותפת שהשגתה נמצאת מחוץ לקהילה- תיקון עולם בתחום כזה או אחר, או תיקון עולם דרך שיטה כזו או אחרת, כשבעבר החזון היה המדינה הסוציאלית והחברה הקומוניסטית וכיום הוא התמתן לחזון של חברה שיוויונית או "ירוקה". באופן דומה, השיטה לתיקון העולם השתנתה מחקלאות ועבודה לחינוך ורווחה.
ומה המשימה המשותפת של קיבוץ פלך? כאן, בניגוד לקיבוצים אחרים, לא נשמעות תרועות חצוצרה של אידאולוגיות נשגבות שקופצות מעל הפופיק והחברים לא כופפים אל גבם תחת עולה של דוקטרינת מהפכה כזו או אחרת. שאיפתם הצנועה של רוב החברים כאן היא להמשיך את אורח החיים השיתופי-קבוצתי שלהם בקבוצותיהם האורגניות ולעסוק בחינוך. ולמרות שכיום תחום העיסוק הרחב ביותר הוא הלימוד באוניברסיטה התהליך למציאת פרויקט קיבוצי בתחום החינוך נמצא בעיצומו.


עיוורון אמוּנִי
אני מספר לחברי הקיבוץ על מסעותיי ועל שלל האידאולוגיות והאמונות שכבר פגשתי- קומוניסטים, חרד"לים, סונים, נוצרים פרוטסטנטים, גלקטיים, דרוזים, הומניסטים וכו' ובעוד אני מתאר את הסוגיות שמעסיקות אותי דרך עיניהם של דמויות שונות ומדלג בדעתי מנקודת מבט זו לנקודת מבט אחרת אני מוצא את עצמי שואל- האם אותם אנשים שפגשתי מסוגלים לראות את העולם שלא דרך הפריסקופ של אמונתם? ובאופן מהותי יותר, האם הם רוצים בכלל? אני מעלה בדמיוני סיטואציה בה כל האנשים שפגשתי נפגשים לרב-שיח על "סוגיות הליבה" ונחרד מהצעקות ומהאטימות שאני חוזה. האם ישנה דעה או השקפה המסוגלת לאחד את כולם בתמימות דעים? (ביטוי אירוני לכשעצמו שאולי מרמז משהו על הסיכוי להגיע להסכמה). אני מתמלא בתחושת מיאוס ותסכול שמא המכנה המשותף הרחב ביותר של כל האנשים שפגשתי עד כה בארץ הוא דווקא ראיית-המנהרה האמוּנִית שכולם כופים על עצמם, העדר הגמישות התפיסתית.
איך לעזאזל אפשר לקוות להנהיג חברה שכזו?

פסלו של ז'ק ז'נו

אתם מוזמנים להגיב ולהשמיע את דעתכם, ו-ב-מ-י-ו-ח-ד דעות פוליטיות!

בחלק הבא: הבית הערבי וחומות של דו קיום

קריאה נוספת וספרים מומלצים:

• גרעין "רוח" ממליץ על ספרה של פניה עוז-זלצברגר (הבת של...)- יומן מסע בברלין בעקבות יורדים ישראלים בברלין ודעות שונות על "מיהו ישראלי".